טקסים - מה משמעותם בחיינו?

 

מהי ההגדרה של טקסים?

 

טקסים הם אירועים סמליים המורכבים מרצף פעולות, המבוצעים בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד. במהלכם של טקסים מובעת האמת והמשמעויות החברתיות הבסיסיות בעיני המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות טקסים שונים היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.

 

מהי המשמעות החברתית של טקסים?

 

בכל חברה האדם מתנהג על-פי טקסים, ואפשר לומר כי האדם הוא יצור טקסי. מסתבר שעבורנו כבני אדם, זהו צורך בסיסי, הקיים בנו מאז ומתמיד, וקשור ברצון שלנו להגיע להסדרים ולהסכמים חברתיים. 

טקסים קשורים קשר הדוק למערכת הערכים של החברה ושל התרבות, שבה הם מתקיימים ואותה הם מבטאים. טקסים קובעים נורמות התנהגות, ומבטאים השקפת עולם. למשל, טקס ברית המילה (ביהדות - לתינוק, ובאסלאם - לילד או לנער) מבטא את השקפת עולמם של הורי הנימול ושל החברה שהם שייכים אליה, הרואים את עצמם קשורים לאברהם אבינו. הטקס מסמל את המשכיות קיום הברית שבין אברהם לאלוהים. טקסים לא רק מבטאים השקפת עולם וערכים אלא גם משמרים אותם. בעזרת הטקסים נוצרת מסורת של חברה ועם. לדוגמה, לטקסי נישואין כמה תפקידים: מצד אחד - הם אמורים לעזור לחתן ולכלה בקבלת תפקידם החדש ולחזק אותם, ומצד שני - הם באים לעזור לחברה לבטא את ערכיה ולחזק אותה. באמצעות טקסי הנישואין מבטאים המשתתפים בטקסים את הכרתם במוסד הנישואין, ובכך משמרים ערך זה כמקודש לחברה ולתרבות. 

 

 

עקרונות משותפים של טקסים:

 

כדי שאירועים ייחשבו כטקסים עליהם לכלול שלושה מרכיבים:

 

1. פעולה מסמלת: פעולה או מספר פעולות המייצגות רעיון שהוא מושא הטקס. אלמנט אחד לפחות בטקסים מכל סוג צריך להיות מרכיב מופשט המסמל מהות (ובדר"כ ישנם מספר מרכיבים כאלה בטקסים שונים). לכן האלמנט אינו פרקטי אלא סמלי בהגדרה. לדוגמא: שבירת הכוס המסמלת את חורבן ירושלים, הברכות בטקסי ברית מילה ועוד.

 

2. ביצוע ע"י אדם: הפעולות המסמלות בטקסים צריכות להיעשות ע"י אדם אחד לפחות. אם אין אדם שעושה את הפעולה, שמביא לתוך הפעולה את התודעה האנושית, את הכוונה מאחורי המעשים, הפעילות איננה טקסית. לדוגמא: הדלקת נר נשמה לזכר נפטר תהיה פעולה סמלית אם אדם מדליק (גם אם מדובר בנר חשמלי והוא רק לחץ על המתג), כי כוונתו והתייחדותו עם הנפטר נמצאות שם. אם הנר החשמלי פשוט נדלק אוטומטית, אין לפעולה משמעות טקסית.

 

3. רוטינה: תתקיים בביצוע טקסים במועדים קבועים או בעקבות מאורעות חד-פעמיים. במקרים אלה הרוטינה הטקסית מופעלת על כל מי שנמנה עם קבוצה מסוימת שקבלה על עצמה פרוצדורה קבועה, שיש בה לפחות מרכיב מסמל אחד ומבוצעת על ידי לפחות אדם אחד. לדוגמא: טקס לוויה נערך פעם אחת לנפטר, באותו אופן לכל הנפטרים, זוהי יצירה של רוטינה בתוך קהילה או עם.

 

טקסים - בעבר ובימינו:

 

מקורם של הטקסים בתקופות קדומות ביותר בהיסטוריה האנושית, וראשיתם בחברות שבטיות. חברות שבטיות קיימות גם היום ומתקיימות כמו בעבר ביערות, במדבריות, בערבות הקרח או במרחבי הסוואנה. בניגוד לבני-האדם המודרניים, החיים היום על-פי אורח חיים עירוני וקרובים יותר למכוניות ולמכשירים, חייהם של בני החברות השבטיות התנהלו על-פי סדר החיים הביולוגי. סדר זה מתבסס על מחזוריות חייהם של הצמחים ושל בעלי-החיים, כלומר סדר החוזר על עצמו באותו אופן כל פעם מחדש, כמו היום והלילה, עונות השנה, הקציר והזריעה. על-פי אורח חיים זה מתבוננים בני-האדם במחזוריות של צמיחה, התפתחות וקמילה, והם חיים את חייהם על-פי אותה מחזוריות, המתגלית להם בטבע. גם בימינו חברות כאלו עדיין קיימות בכל רחבי העולם. הן שומרות אלפי שנים על אותם דפוסי חברה ותרבות. מטרת הטקסים בחברות אלו, היא בין היתר ללמד את הפרט את תפקידיו החברתיים, ולשמור על הריתמוס ועל קצב מחזור החיים, המתקיים בחברה. 

 

לדוגמא, טקס מקובל בחברות השבטיות, הוא מכלול הטקסים המציין את המעבר מילדות לבגרות. טקסים אלה מכונים "טקסי חניכה" - כאשר בן השבט מגיע בהתפתחותו הביולוגית לשלב שניכרים בגופו סימני ההתבגרות המינית שלו, הריהו נכנס לתקופת חניכות. זוהי תקופת הכשרה והכנה לקראת שינוי מעמד הנערים והנערות בחברה, מילדים לבוגרים. בתקופת המעבר על המתבגרים לבצע פעולות, משימות וטקסים, שנקבעו על-ידי השבט. תקופה זו איננה נתונה לבחירתו של המתבגר, אלא נכפית עליו על-ידי החברה. בתקופת החניכות המתבגר לומד את הכללים, המקובלים בחברה שהוא שייך אליה. שלב החניכות נמשך תקופה ארוכה, אפילו שנים אחדות, ומלווה בטקסי התבגרות שונים, וכל אחד מהטקסים מסמל שלב בהכשרה. משך תקופת החניכות משתנה מחברה לחברה.

 

מסתבר שגם בחברה החילונית של ימינו, לטקסים יש חשיבות. החשיבות נובעת מהמשמעות של טקסים עבור הפרט והחברה, משמעות שהיא אנושית ועל זמנית: פתרון/הסדרה של מצבי משבר במעברי חיים, לימוד של תפקידים חברתיים ושמירת הריתמוס החברתי. אך לעיתים בחברה המודרנית והפוסט-מודרנית אנו נתקלים במשברים או בצרכים שהטקסים המסורתיים הישנים אינם מסוגלים לתת להם מענה, לדוגמא חגיגת הולדתה של בת: ביהדות הסתפקו בהכרזת השם בבית הכנסת, לעומת המושג החדש "בריתה", שהפך לחגיגה שוות ערך לברית המסורתית. כלומר, בחברה בת-זמננו, שנחשבת לכאורה לחברה לא טקסית, הטקסים בעצם לא נעלמו, אלא רק שינו דמות וצורה. הפכו יותר חילוניים, יותר יצירתיים, יותר אישיים וייחודיים. האינדיווידואליות והפלורליזם נכנסו גם לתחום הזה שבהגדרה מסמל את החברתיות האנושית.

 

לסיכום: תכליתם של טקסים היא חיזוק המכנה המשותף של הקבוצה המתייחסת לאותם טקסים, ע"י העצמת תחושת הערך למשתתפי הטקס. כאשר יוזמי הטקס ומשתתפיו מוצאים בו משמעות וחיבור, אז נוצרת הקהילתיות המשותפת כאשר יוזמיו הופכים באותו המעמד לסמל החזק ביותר של אותה שותפות.